Chapter 8

1It is Wisdom calling, Understanding raising her voice.

אהֲלֹא־חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ׃

2She takes her stand at the topmost heights, By the wayside, at the crossroads,

בבְּרֹאשׁ־מְרוֹמִים עֲלֵי־דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה׃

3Near the gates at the city entrance; At the entryways, she shouts,

גלְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה׃

4“O men, I call to you; My cry is to all mankind.

דאֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל־בְּנֵי אָדָם׃

5O simple ones, learn shrewdness; O dullards, instruct your minds.

ההָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב׃

6Listen, for I speak noble things; Uprightness comes from my lips;

ושִׁמְעוּ כִּי־נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים׃

7My mouth utters truth; Wickedness is abhorrent to my lips.

זכִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע׃

8All my words are just, None of them perverse or crooked;

חבְּצֶדֶק כָּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ׃

9All are straightforward to the intelligent man, And right to those who have attained knowledge.

טכֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת׃

10Accept my discipline rather than silver, Knowledge rather than choice gold.

יקְחוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר׃

11For wisdom is better than rubies; No goods can equal her.

יאכִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ׃

12“I, Wisdom, live with Prudence; I attain knowledge and foresight.

יבאֲ‍נִי־חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׃

13To fear Hashem is to hate evil; I hate pride, arrogance, the evil way, And duplicity in speech.

יגיִרְאַת יְהֹוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי׃

14Mine are counsel and resourcefulness; I am understanding; courage is mine.

ידלִי־עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה׃

15Through me kings reign And rulers decree just laws;

טובִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק׃

16Through me princes rule, Great men and all the righteous judges.

טזבִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל־שֹׁפְטֵי צֶדֶק׃

17Those who love me I love, And those who seek me will find me.

יזאֲנִי אהביה [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׃

18Riches and honor belong to me, Enduring wealth and success.

יחעֹשֶׁר־וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה׃

19My fruit is better than gold, fine gold, And my produce better than choice silver.

יטטוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר׃

20I walk on the way of righteousness, On the paths of justice.

כבְּאֹרַח־צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט׃

21I endow those who love me with substance; I will fill their treasuries.

כאלְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃

22“Hashem created me at the beginning of His course As the first of His works of old.

a-do-NAI ka-NA-nee ray-SHEET dar-KO KE-dem mif-a-LAV may-AZ

כביְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃

23In the distant past I was fashioned, At the beginning, at the origin of earth.

כגמֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ׃

24There was still no deep when I was brought forth, No springs rich in water;

כדבְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי־מָיִם׃

25Before [the foundation of] the mountains were sunk, Before the hills I was born.

כהבְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי׃

26He had not yet made earth and fields, Or the world's first clumps of clay.

כועַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל׃

27I was there when He set the heavens into place; When He fixed the horizon upon the deep;

כזבַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהוֹם׃

28When He made the heavens above firm, And the fountains of the deep gushed forth;

כחבְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם׃

29When He assigned the sea its limits, So that its waters never transgress His command; When He fixed the foundations of the earth,

כטבְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ־פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ׃

30I was with Him as a confidant, A source of delight every day, Rejoicing before Him at all times,

לוָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת׃

31Rejoicing in His inhabited world, Finding delight with mankind.

לאמְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת־בְּנֵי אָדָם׃

32Now, sons, listen to me; Happy are they who keep my ways.

לבוְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ׃

33Heed discipline and become wise; Do not spurn it.

לגשִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָעוּ׃

34Happy is the man who listens to me, Coming early to my gates each day, Waiting outside my doors.

לדאַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי׃

35For he who finds me finds life And obtains favor from Hashem.

להכִּי מֹצְאִי מצאי [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה׃

36But he who misses me destroys himself; All who hate me love death.”

לווְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת׃