Chapter 27

1Hashem spoke to Moshe, saying:

אוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

2Speak to B'nei Yisrael and say to them: When anyone explicitly vows to Hashem the equivalent for a human being,

בדַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה׃

3the following scale shall apply: If it is a male from twenty to sixty years of age, the equivalent is fifty shekalim of silver by the sanctuary weight;

גוְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׃

4if it is a female, the equivalent is thirty shekalim.

דוְאִם־נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל׃

5If the age is from five years to twenty years, the equivalent is twenty shekalim for a male and ten shekalim for a female.

הוְאִם מִבֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן־עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים׃

6If the age is from one month to five years, the equivalent for a male is five shekalim of silver, and the equivalent for a female is three shekalim of silver.

ווְאִם מִבֶּן־חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף׃

7If the age is sixty years or over, the equivalent is fifteen shekalim in the case of a male and ten shekalim for a female.

זוְאִם מִבֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם־זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים׃

8But if one cannot afford the equivalent, he shall be presented before the Kohen, and the Kohen shall assess him; the Kohen shall assess him according to what the vower can afford.

חוְאִם־מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל־פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן׃

9If [the vow concerns] any animal that may be brought as an offering to Hashem, any such that may be given to Hashem shall be holy.

טוְאִם־בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהֹוָה יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ׃

10One may not exchange or substitute another for it, either good for bad, or bad for good; if one does substitute one animal for another, the thing vowed and its substitute shall both be holy.

ילֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא־יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ־רַע בְּטוֹב וְאִם־הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ׃

11If [the vow concerns] any unclean animal that may not be brought as an offering to Hashem, the animal shall be presented before the Kohen,

יאוְאִם כָּל־בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא־יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה וְהֶעֱמִיד אֶת־הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן׃

12and the Kohen shall assess it. Whether high or low, whatever assessment is set by the Kohen shall stand;

יבוְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה׃

13and if he wishes to redeem it, he must add one-fifth to its assessment.

יגוְאִם־גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל־עֶרְכֶּךָ׃

14If anyone consecrates his house to Hashem, the Kohen shall assess it. Whether high or low, as the Kohen assesses it, so it shall stand;

ידוְאִישׁ כִּי־יַקְדִּשׁ אֶת־בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהֹוָה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם׃

15and if he who has consecrated his house wishes to redeem it, he must add one-fifth to the sum at which it was assessed, and it shall be his.

טווְאִם־הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת־בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף־עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ׃

16If anyone consecrates to Hashem any land that he holds, its assessment shall be in accordance with its seed requirement: fifty shekalim of silver to a chomer of barley seed.

טזוְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהֹוָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף׃

17If he consecrates his land as of the jubilee year, its assessment stands.

יזאִם־מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם׃

18But if he consecrates his land after the jubilee, the Kohen shall compute the price according to the years that are left until the jubilee year, and its assessment shall be so reduced;

יחוְאִם־אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב־לוֹ הַכֹּהֵן אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ׃

19and if he who consecrated the land wishes to redeem it, he must add one-fifth to the sum at which it was assessed, and it shall pass to him.

יטוְאִם־גָּאֹל יִגְאַל אֶת־הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף־עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ׃

20But if he does not redeem the land, and the land is sold to another, it shall no longer be redeemable:

כוְאִם־לֹא יִגְאַל אֶת־הַשָּׂדֶה וְאִם־מָכַר אֶת־הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד׃

21when it is released in the jubilee, the land shall be holy to Hashem, as land proscribed; it becomes the Kohen's holding.

כאוְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהֹוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ׃

22If he consecrates to Hashem land that he purchased, which is not land of his holding,

כבוְאִם אֶת־שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהֹוָה׃

23the Kohen shall compute for him the proportionate assessment up to the jubilee year, and he shall pay the assessment as of that day, a sacred donation to Hashem.

כגוְחִשַּׁב־לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת־הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה׃

24In the jubilee year the land shall revert to him from whom it was bought, whose holding the land is.

כדבִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר־לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ׃

25All assessments shall be by the sanctuary weight, the shekel being twenty geira.

כהוְכָל־עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל׃

26A firstling of animals, however, which—as a firstling—is Hashem's, cannot be consecrated by anybody; whether ox or sheep, it is Hashem's.

כואַךְ־בְּכוֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּר לַיהֹוָה בִּבְהֵמָה לֹא־יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם־שׁוֹר אִם־שֶׂה לַיהֹוָה הוּא׃

27But if it is of unclean animals, it may be ransomed as its assessment, with one-fifth added; if it is not redeemed, it shall be sold at its assessment.

כזוְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם־לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ׃

28But of all that anyone owns, be it man or beast or land of his holding, nothing that he has proscribed for Hashem may be sold or redeemed; every proscribed thing is totally consecrated to Hashem.

כחאַךְ־כָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהֹוָה מִכָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל־חֵרֶם קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה׃

29No human being who has been proscribed can be ransomed: he shall be put to death.

כטכָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן־הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת׃

30All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree, are Hashem's; they are holy to Hashem.

v'-khol ma-SAR ha-A-retz mi-ZE-ra ha-A-retz mi-p'-REE ha-AYTZ la-do-NAI HU KO-desh la-do-NAI

לוְכָל־מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהֹוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה׃

31If anyone wishes to redeem any of his tithes, he must add one-fifth to them.

לאוְאִם־גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו׃

32All tithes of the herd or flock—of all that passes under the shepherd's staff, every tenth one—shall be holy to Hashem.

לבוְכָל־מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר־יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ לַיהֹוָה׃

33He must not look out for good as against bad, or make substitution for it. If he does make substitution for it, then it and its substitute shall both be holy: it cannot be redeemed.

לגלֹא יְבַקֵּר בֵּין־טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם־הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה־קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל׃

34These are the commandments that Hashem gave Moshe for B'nei Yisrael on Har Sinai.

לדאֵלֶּה הַמִּצְוׂת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי׃