Chapter 4

1If you return, O Yisrael —declares Hashem—If you return to Me, If you remove your abominations from My presence And do not waver,

אאִם־תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָה אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם־תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד׃

2And swear, “As Hashem lives,” In sincerity, justice, and righteousness— Nations shall bless themselves by you And praise themselves by you.

בוְנִשְׁבַּעְתָּ חַי־יְהֹוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ׃

3For thus said Hashem to the men of Yehuda and to Yerushalayim: Break up the untilled ground, And do not sow among thorns.

גכִּי־כֹה אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ ִם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל־תִּזְרְעוּ אֶל־קוֹצִים׃

4Open your hearts to Hashem, Remove the thickening about your hearts— O men of Yehuda and inhabitants of Yerushalayim— Lest My wrath break forth like fire, And burn, with none to quench it, Because of your wicked acts.

דהִמֹּלוּ לַיהֹוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ ִם פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם׃

5Proclaim in Yehuda, Announce in Yerushalayim, And say: “Blow the shofar in the land!” Shout aloud and say: “Assemble, and let us go Into the fortified cities!”

ההַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ ִם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר׃

6Set up a signpost: To Tzion. Take refuge, do not delay! For I bring evil from the north, And great disaster.

s'-u NAYS tzi-YO-nah ha-EE-zu al ta-a-MO-du KEE ra-AH a-no-KHEE may-VEE mi-tza-FON v'-SHE-ver ga-DOL

ושְׂאוּ־נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל׃

7The lion has come up from his thicket: The destroyer of nations has set out, Has departed from his place, To make your land a desolation; Your cities shall be ruined, Without inhabitants.

זעָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב׃

8For this, put on sackcloth, Mourn and wail; For the blazing anger of Hashem Has not turned away from us.

חעַל־זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא־שָׁב חֲרוֹן אַף־יְהֹוָה מִמֶּנּוּ׃

9And in that day —declares Hashem— The mind of the king And the mind of the nobles shall fail, The Kohanim shall be appalled, And the Neviim shall stand aghast.

טוְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהֹוָה יֹאבַד לֵב־הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים וְנָשַׁמּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים יִתְמָהוּ׃

10And I said: Ah, Hashem! Surely You have deceived this people and Yerushalayim saying: It shall be well with you— Yet the sword threatens the very life!

יוָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלַ ִם לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְנָגְעָה חֶרֶב עַד־הַנָּפֶשׁ׃

11At that time, it shall be said concerning this people and Yerushalayim: The conduct of My poor people is like searing wind From the bare heights of the desert— It will not serve to winnow or to fan.

יאבָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם־הַזֶּה וְלִירוּשָׁלַ ִם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת־עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר׃

12A full blast from them comes against Me: Now I in turn will bring charges against them.

יברוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה יָבוֹא לִי עַתָּה גַּם־אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם׃

13Lo, he ascends like clouds, His chariots are like a whirlwind, His horses are swifter than eagles. Woe to us, we are ruined!

יגהִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ׃

14Wash your heart clean of wickedness, O Yerushalayim, that you may be rescued. How long will you harbor within you Your evil designs?

ידכַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַ ִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי עַד־מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ׃

15Hark, one proclaims from Dan And announces calamity from Mount Efraim!

טוכִּי קוֹל מַגִּיד מִדָּן וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן מֵהַר אֶפְרָיִם׃

16Tell the nations: Here they are! Announce concerning Yerushalayim: Watchers are coming from a distant land, They raise their voices against the towns of Yehuda.

טזהַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל־יְרוּשָׁלַ ִם נֹצְרִים בָּאִים מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק וַיִּתְּנוּ עַל־עָרֵי יְהוּדָה קוֹלָם׃

17Like guards of fields, they surround her on every side. For she has rebelled against Me —declares Hashem.

יזכְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב כִּי־אֹתִי מָרָתָה נְאֻם־יְהֹוָה׃

18Your conduct and your acts Have brought this upon you; This is your bitter punishment; It pierces your very heart.

יחדַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְ זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר כִּי נָגַע עַד־לִבֵּךְ׃

19Oh, my suffering, my suffering! How I writhe! Oh, the walls of my heart! My heart moans within me, I cannot be silent; For I hear the blare of shofarot, Alarms of war.

יטמֵעַי מֵעַי אחולה [אוֹחִילָה] קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה־לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי [שָׁמַעַתְּ] נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה׃

20Disaster overtakes disaster, For all the land has been ravaged. Suddenly my tents have been ravaged, In a moment, my tent cloths.

כשֶׁבֶר עַל־שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל־הָאָרֶץ פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי׃

21How long must I see standards And hear the blare of shofarot?

כאעַד־מָתַי אֶרְאֶה־נֵּס אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָר׃

22For My people are stupid, They give Me no heed; They are foolish children, They are not intelligent. They are clever at doing wrong, But unable to do right.

כבכִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ׃

23I look at the earth, It is unformed and void; At the skies, And their light is gone.

כגרָאִיתִי אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה־תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל־הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם׃

24I look at the mountains, They are quaking; And all the hills are rocking.

כדרָאִיתִי הֶהָרִים וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים וְכָל־הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ׃

25I look: no man is left, And all the birds of the sky have fled.

כהרָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ׃

26I look: the farm land is desert, And all its towns are in ruin— Because of Hashem, Because of His blazing anger.

כורָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל־עָרָיו נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהֹוָה מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ׃

27For thus said Hashem: The whole land shall be desolate, But I will not make an end of it.)

כזכִּי־כֹה אָמַר יְהֹוָה שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל־הָאָרֶץ וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶׂה׃

28For this the earth mourns, And skies are dark above— Because I have spoken, I have planned, And I will not relent or turn back from it.

כחעַל־זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי־דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא־אָשׁוּב מִמֶּנָּה׃

29At the shout of horseman and bowman The whole city flees. They enter the thickets, They clamber up the rocks. The whole city is deserted, Not a man remains there.

כטמִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין־יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ׃

30And you, who are doomed to ruin, What do you accomplish by wearing crimson, By decking yourself in jewels of gold, By enlarging your eyes with kohl? You beautify yourself in vain: Lovers despise you, They seek your life!

לואתי [וְאַתְּ] שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי כִּי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ־בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ׃

31I hear a voice as of one in travail, Anguish as of a woman bearing her first child, The voice of Fair Tzion Panting, stretching out her hands: “Alas for me! I faint Before the killers!”

לאכִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת־צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי־נָא לִי כִּי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים׃