II - Chapter 7

1When Shlomo finished praying, fire descended from heaven and consumed the burnt offering and the sacrifices, and the glory of Hashem filled the House.

אוּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד יְהֹוָה מָלֵא אֶת־הַבָּיִת׃

2The Kohanim could not enter the House of Hashem, for the glory of Hashem filled the House of Hashem.

בוְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל־בֵּית יְהֹוָה כִּי־מָלֵא כְבוֹד־יְהֹוָה אֶת־בֵּית יְהֹוָה׃

3All the Israelites witnessed the descent of the fire and the glory of Hashem on the House; they knelt with their faces to the ground and prostrated themselves, praising Hashem, “For He is good, for His steadfast love is eternal.”

גוְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד יְהֹוָה עַל־הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל־הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃

4Then the king and all the people offered sacrifices before Hashem.

דוְהַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהֹוָה׃

5King Shlomo offered as sacrifices 22,000 oxen and 120,000 sheep; thus the king and all the people dedicated the House of Hashem.

הוַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת־זֶבַח הַבָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם׃

6The Kohanim stood at their watches; the Leviim with the instruments for Hashem's music that King David had made to praise Hashem, “For His steadfast love is eternal,” by means of the psalms of David that they knew. The Kohanim opposite them blew trumpets while all Yisrael were standing.

ווְהַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי־שִׁיר יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַיהֹוָה כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] נֶגְדָּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים׃

7Shlomo consecrated the center of the court in front of the House of Hashem, because he presented there the burnt offerings and the fat parts of the offerings of well-being, since the bronze mizbayach that Shlomo had made was not able to hold the burnt offerings, the meal offerings, and the fat parts.

זוַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת־תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־יְהֹוָה כִּי־עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַחֲלָבִים׃

8At that time Shlomo kept the Feast for seven days—all Yisrael with him—a great assemblage from Lebo-hamath to the Wadi of Egypt.

חוַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת־הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרָיִם׃

9On the eighth day they held a solemn gathering; they observed the dedication of the mizbayach seven days, and the Feast seven days.

טוַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים׃

10On the twenty-third day of the seventh month he dismissed the people to their homes, rejoicing and in good spirits over the goodness that Hashem had shown to David and Shlomo and His people Yisrael.

יוּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃

11Thus Shlomo finished building the House of Hashem and the royal palace; Shlomo succeeded in everything he had set his heart on accomplishing with regard to the House of Hashem and his palace.

יאוַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהֹוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־הַבָּא עַל־לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּבֵית־יְהֹוָה וּבְבֵיתוֹ הִצְלִיחַ׃

12Hashem appeared to Shlomo at night and said to him, “I have heard your prayer and have chosen this site as My House of sacrifice.

יבוַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל־שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח׃

13If I shut up the heavens and there is no rain; if I command the locusts to ravage the land; or if I let loose pestilence against My people,

יגהֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהֵן־אֲצַוֶּה עַל־חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ וְאִם־אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי׃

14when My people, who bear My name, humble themselves, pray, and seek My favor and turn from their evil ways, I will hear in My heavenly abode and forgive their sins and heal their land.

v'-yi-ka-n'-U a-MEE a-SHER nik-ra sh'-MEE a-lay-HEM v'-yit-pa-l'-LU vee-vak-SHU fa-NAI v'-ya-SHU-vu mi-dar-khay-HEM ha-ra-EEM va-a-NEE esh-MA min ha-sha-MA-yim v'-es-LAKH l'-kha-ta-TAM v'-er-PA et ar-TZAM

ידוְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת־אַרְצָם׃

15Now My eyes will be open and My ears attentive to the prayers from this place.

טועַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה׃

16And now I have chosen and consecrated this House that My name be there forever. My eyes and My heart shall always be there.

טזוְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת־שְׁמִי שָׁם עַד־עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים׃

17As for you, if you walk before Me as your father David walked before Me, doing all that I have commanded you, keeping My laws and rules,

יזוְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹר׃

18then I will establish your royal throne over Yisrael forever, in accordance with the Covenant I made with your father David, saying, ‘You shall never lack a descendant ruling over Yisrael.'

יחוַהֲקִימוֹתִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל׃

19But if you turn away from Me and forsake My laws and commandments that I set before you, and go and serve other gods and worship them,

יטוְאִם־תְּשׁוּבוּן אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוׂתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃

20then I will uproot them from My land that I gave them, and this House that I consecrated to My name I shall cast out of my sight, and make it a proverb and a byword among all peoples.

כוּנְתַשְׁתִּים מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל־הָעַמִּים׃

21And as for this House, once so exalted, everyone passing by it shall be appalled and say, ‘Why did Hashem do thus to this land and to this House?'

כאוְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן לְכָל־עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְאָמַר בַּמֶּה עָשָׂה יְהֹוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה׃

22And the reply will be, ‘It is because they forsook God of their fathers who freed them from the land of Egypt, and adopted other gods and worshiped them and served them; therefore He brought all this calamity upon them.'”

כבוְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם עַל־כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת׃